אלימות מיילדותית.
אני יודעת שזה נושא שמעורר המון רגשות
ולכן התלבטתי ממש איך להתייחס אליו.
הנושא הזה ממש בנפשי
ויחד עם זאת חשוב לי שאף אחת לא תצא נסערת או פגועה מהפוסט הזה.
בחרתי להביא דוגמאות מהעולם ולא מהארץ כדי להרחיק קצת את הדיון מאיתנו,
כך אולי נוכל להסתכל על הנושא בעיניים יותר בוחנות, פחות מובלות רגש.
אני פשוט רוצה שלפני שניגע בדוגמאות אישיות,
בוויכוחים על האם התנהגות מסויימת היא כן או לא אלימות,
נבין מה זו בכלל אלימות מיילדותית ולמה מודעות כלפיה היא בעלת משמעות לנו כיולדות.
והכי חשוב בעיני שנתחיל בהגדרה של המושג,
כי כשהנושא הזה עולה הוא תמיד הולך למקום האישי, הסובייקטיבי.
אני רוצה לומר כאן משהו בסיסי-
אותה התנהגות יכולה להחוות אצל אישה מסויימת כאלימה בעוד שאחרת תראה בה מתנה שהצילה אותה.
כאן נמצאת הסובייקטיביות, נקודת המבט האישית.
יחד עם זה החוויה הפנימית לא משנה להגדרה–
גם אם אישה ראתה בפעולה מסויימת מתנה גדולה
והפעולה הזו נופלת תחת הגדרת האלימות המיילדותית
אז זו היתה אלימות.
וב”ה שהיא לא פגעה.
תרגום חופשי שלי מאנגלית לעברית:
במהלך תקופת ההריון, הלידה והפוסט-פארטום על ידי צוות רפואי,
החושפת את האישה להתנהגויות של דה-הומניזציה,
שימוש בהליכים כואבים או מביכים כמו גם טיפול תרופתי שלא לצורך
ההופכים את תהליך הלידה הטבעי לפתולוגי,
וכן שימוש בגישה מזלזלת כלפי האישה”
בואו נשים לב למרכיבים השונים בהגדרה:
1. נטילת האוטונומיה הנשית על ידי הצוות הרפואי
(למשל- מקבלים החלטות עבור האישה)
2. זה חושף את האישה להתנהגויות של דה- הומניזציה
(מסתכלים עליה כעל פציינטית ולא כעל אדם),
שימוש בהליכים כואבים או מביכים וטיפול תרופתי לא לצורך
(כי אם לא מסתכלים על המטופלת כעל אדם בעל רגשות, מחשבות, החלטות אישיות-
אז אפשר להחליט לתת תרופה גם אם אין הסכמה מצד היולדת)
3. וזה הופך את הלידה לתהליך פתולוגי
(במקום טבעי)
4. וגם שימוש בגישה מזלזלת כלפי האישה
(שימו לב שהם מכניסים גם עניין רגשי, זה בהחלט לא רק לתת תרופה שלא לצורך או לעשות הליך כואב,
זה גם לזלזל באישה!).
איך זה מתבטא בפועל?
הנה כמה דוגמאות ממדינות דרום אמריקה,
הדוגמאות הבאות הן ממקסיקו והרפובליקה הדומיניקנית:
1. יולדת שלא ידעה האם היא מצפה לבן או בת,
מיד לאחר הלידה הרופא לקח את התינוק לפינת הטיפולים בלי לומר ליולדת אם נולד לה בן או בת,
למרות שחזרה ושאלה כמה פעמים.
2. רופא שצועק על אישה בלידה שניה כי היא לא מסכימה לקשור את החצוצרות ויוצא מחדר הניתוח בכעס.
1. אישה שמגיעה לביקורת בבית חולים ומביעה את רצונה בלידה טבעית,
ושם מבהירים לה כי גם אם תגיע לחדר לידה בלידה פעילה
היא תנותח במידה והרופא שלה יחליט שזה מה שצריך לעשות.
2. איום על אישה בפניה לרווחה אם תסרב ללידה קיסרית.
בחרתי במיוחד דוגמאות שמבחינתי הן כמה שיותר רחוקות ממה שקורה אצלנו בארץ,
כל הדוגמאות הן מתוך מחקרים בנושא.
המחקרים האלו לא באים רק כדי להציג את המצב,
אלא גם כדי לראות אלו צעדים ניתן לבצע כדי להתמודד איתו ולטפל בו.
ולמה שנרצה לטפל בו? מה אכפת לנו?
והגדירו אלימות מיילדותית כאלימות נגד נשים וכפגיעה בזכויות הפרט.
ברגע שזה הוגדר כך משפטית זה מאפשר פעולות בינלאומיות בנושא,
כשהמטרה היא כמובן להקל על חייהן של נשים ברחבי העולם ולקדם אותן.
הנה כמה הצעות:
1. להעלות את הנושא למודעות של היולדות, כך הן תעמודנה על זכותן לקבל טיפול מכבד ובהסכמה.
2. להכשיר את הצוותים הרפואיים למתן טיפול מכבד, גם בסדנאות רענון.
3. לקבוע סטנדרט שניתן למדידה בבתי החולים.
ברמה החוקית, יש מדינות שממש לקחו את הנושא וחוקקו חוקים כדי להתייחס אליו.
החוק בונצואלה למשל מגדיר כפשע שניתן להעמיד עליו לדין מספר פעולות-
ביצוע ניתוח קיסרי ללא הסכמה מדעת,
שימוש בזרוזי לידה ללא הסכמה מדעת.
בארה”ב לעומת זאת בתי המשפט מאפשרים לרופאים לשקול ביצוע הליכים כאלו גם בניגוד לדעת האישה
אם הם סוברים שיכול להיות סיכון לעובר.
אבל יש את חוק זכויות החולה שמחייב לקבל הסכמה מדעת של המטופלת לפני ביצוע פעולה כלשהי.
אני רואה כל כך הרבה פעמים בשטח ובעיבודי לידה
איך פעולה פשוטה שהיתה יכולה להתקבל כעזרה גדולה, כמתנה משמיים,
הופכת להיות בתפיסה של היולדת פעולה אלימה.
זה קורה הרבה פעמים לא מכוונה רעה אלא מחוסר רגישות-
מרצון להציל, לעשות טוב, רק שבדרך שוכחים לבקש את רשותה של היולדת…
מה כל אחת יכולה לעשות כדי לצמצם סיכוי שזה יקרה לה?
לציין מראש בתוכנית לידה כתובה ובעל פה שאת מבקשת לקבל את הסכמתך לכל פעולה שמציעים לבצע.
כזה פשוט, כזה משנה סיטואציה, כזה משנה תוצאות.
שיהיו לכולנו לידות מדהימות,
יעל
לקבלת עשרה כלים יהודיים ללידה נפלאה הכניסי פרטייך כאן והמדריך “סודותיה של מיילדת עבריה” יישלח אלייך מיד!
בטח יעניין אותך גם:
